תאונת עבודה
רבים מאתנו סוברים, כי תאונת עבודה הינה תאונה אשר קרתה במסגרת ובתוך גדרות שטח מקום עבודתכם ו/או במהלך שעות עבודתכם במשרד/מפעל/חנות וכו'. המושג תאונת עבודה הינו מושג רחב אשר חוסה תחתיו אף פגיעה כתוצאה מתאונת דרכים במסגרת שעות עבודתכם ו/או אף לאחריה בדרככם הביתה.
המונח "תאונת עבודה" אין הכוונה כי על התאונה לקרות במהלך ו/או בתוך מקום עבודתכם, ויודגש כי אף אם נפגעתם מחוץ למקום העבודה, ברי, כי במקרים מסוימים תהיו זכאים לשיפוי ופיצוי עבור אותה פגיעה. לעניין תאונת דרכים במסגרת שעות העבודה אל מול תאונת דרכים אישית ועצמאית שלכם שלא במסגרת שעות העבודה, ישנם משמעויות נזיקיות שונות ואשר לעיתים יכולה ותקום לכם האפשרות לתבוע ב-2 מישורים:
- תביעה מול חברת הביטוח
- מוסד לביטוח לאומי
כאשר החלטתם להגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, עליכם לצרף מסמכים רלוונטיים לאותו מפגע אשר בעטיו אנו מבקשים את הכרת המוסד לביטוח לאומי בתאונה, כתאונת עבודה, לאחר מכן תוגש תביעה לקביעת דרגת הנכות.
הליך קביעת דרגת הנכות אשר ו/או כפי שתקבע הינו הליך חשוב ואשר עליכם להציג את שלל האסמכתאות שברשותכם על מנת לשפוך אור על המקרה ועל התאונה והנזק אשר נגרם לכם, חשוב לדעת, כי גובה דרגת הנכות כפי שיקבע לכם ע"י המוסד לביטוח לאומי, עלול להשפיע לעיתים על תוצאות התביעה שלכם מול חברת הביטוח.
מה קורה במצב דברים בו לא קיבלנו נכות זמנית? או במקרה והמוסד לביטוח לאומי לא מתייחס?
על המוסד לביטוח לאומי לקבוע את דרגת הנכות בעקבות קרות המקרה הביטוחי, כאמור המומחים השונים במלל צריכים לקבוע את דרגת הנכות שלכם בעקבות אותה תאונת עבודה, יודגש כי לעיתים תכופות לקוחות רבים יוצאים מהוועדה כשידם על התחתונה
ולכן:חשוב לדעת,
כי באמצעות עורך דין, על קביעת דרגת הנכות בראשונה ניתן להגיש ערר לוועדה נוספת שם תצטרכו להוכיח כי אכן דרגת הנכות שנקבעה לכם בוועדה הראשונה אינה משקפת את דרגת הנכות כפי שאמורה הייתה להיקבע לראשונה.
היה וקיבלתם דרגת נכות,
ברי, כי הנכם זכאים לגמלה חד פעמית בהתאם לגובה דרגת הנכות שנקבעה ו/או לחילופין לקצבה חודשית עבור הפגימה.
במידה וחלה החמרה במצבכם תהיו רשאים בכל עת להגיש "החמרת מצב" ובכך אף להעלות את אחוזי הנכות ובכך גם את הקצבה.
כעת נדון בעניין המישור השני : תביעה מול חברת הביטוח.
במישור זה, הנכם תובעים בבית המשפט את חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב ואשר עליה, לפצות את הנפגע בגין נזקיו:
נזק גופני
נזק ממוני- הפסד שעות עבודה ואי יכולת השתכרות.
עזרת צד ג', כאב וסבל ועוד.
התביעה לביהמ"ש מוגשת עפ"י חוק הפלת"ד [חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975].
בתביעה מהסוג דנן חשוב לדעת מספר עובדות ופרטים שכן, אין תביעה דנן מנוהלת ו/או מוגשת כתביעה אזרחית רגילה.
ראשית עליכם לצרף לכתב התביעה כבר בעת הגשתו בקשה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש על מנת שהלה יבחן את הנזק שנגרם בעקבות אותה תאונה ואף יקבע את דרגת הנכות וחומרת הנשק.
אתם כנפגעים תיאלצו להיבדק ע"י אותו רופא מומחה שמינה ביהמ"ש אשר קביעותיו הם הקובעות לצרכי תביעתכם.
מאידך, נפגע אשר החליט "לעבור" דרך הביטוח הלאומי" בראשית דרכו ובטרם הגשת תביעה לביהמ"ש ואשר בעת הגשת כתב התביעה לביהמ"ש כבר מצוי בידיו הערכת וקביעת דרגת נכות ע"י המלל לפיה: תביעתו הוכרה כתאונת עבודה ואף נקבעה דרגת נכות, אין הוא צריך לצרף לכתב התביעה לביהמ"ש את הבקשה למינוי מומחה, וכי הנכות כפי שנקבעה לו ע"י המוסד לביטוח לאומי היא הקובעת עפ"י דין.
מומלץ וכדאי לפנות לעו"ד מתחום הנזיקין כבר בשלבים הראשונים על מנת לבחון הדברים ולמקסם את הזכויות המגיעות לכם.
רבים הם המקרים אשר בהעדר היוועצות עם עו"ד והכוונתו הגיעו נפגעים רבים לחסרון כיס גדול באשר אם היו פונים להיוועצות ייתכן והיו יכולים למקסם את זכויותיהם ולמנוע סרבולים רבים ואף בהמשך וויתור על זכויות מחוסר ידע.
משרדנו בעל ידע וניסיון רב בסוגיות מהסוג האמור במאמר זה.
*** האמור במאמר זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ונותן מבט כללי על הנושא.
