לבית המשפט העליון ישנם 2 כובעים בהם הוא יושב:
- כובע ראשון הוא – בית המשפט לערעורים.
- כובע שני הוא בג"ץ
בכובעו הראשון של בית המשפט העליון, בוחן ביהמ"ש ערעורים שהוגשו על החלטות של בתי משפט מערכאות נמוכות יותר- כדוגמת בית משפט מחוזי. בכובעו השני, ישמש ביהמ"ש כלי לתקיפת החלטות מנהליות/מנהלתיות של גופים ציבורים, להעביר ביקורת על מוסדות ורשויות ציבוריות או לתקוף פסקי דין של בתי הדין השונים.
בבית המשפט העליון מכהנים כיום כ- 15 שופטים ו-2 רשמים. בית המשפט העליון עומד בראש הפירמידה השיפוטית בישראל. אל בית המשפט העליון מוגשים הערעורים שנדונו בבתי המשפט המחוזיים והשלום כאשר בית המשפט העליון משמש בפועל גם כבג"ץ-בית דין גבוה לצדק. כידוע תקופת המנדט הבריטי בארץ נמשכה כ-30 שנה, כאשר לאחר שניתנה לישראל ההכרה ומשהעניק חבר הלאומים מנדט לבריטים על ישראל, נחקק "דבר המלך".
מהו "דבר המלך" ?
זהו מסמך המגדיר את מבנה הרשויות של הממשל המנדטורי ולהקמתם של בתי משפט ובתי דין של העדות הדתיות. בשנת 1992 עבר בית המשפט למושבו הקבוע בירושלים. עד היום נשמרו חלק מאותם חוקים מנדטורים, כך לדוגמא אופן חלוקת בתי המשפט לבית משפט שלום/מחוזי/עליון וכן בכל הקשור ליצירת תקדימים.
מה ההבדל בין פסק דין של בית משפט עליון לבית משפט אחר?
הלכות ו/או החלטות ו/או פסקי דין שניתנו בין כתליי בית המשפט העליון יהיו מחייבים כלפי כולי עלמא, ז"א החלטה על סכסוך שהתנהל בבתי המשפט ואשר התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון והוכרע, ברי כי פסק הדין/ההחלטה תחייב גם את המקרים הזהים/דומים אשר יגיעו לאחרי כן ולא ניתן יהיה לערער על כך. לעומת זאת החלטות/פסקי דין שנתנו תחת בית המשפט המחוזי או השלום יהיו החלטות שניתן יהיה לערער עליהם וכי הן אינן סופיות. עפ"י רוב, מרבית הערעורים על בית המשפט המחוזי מגיעים לפתחו של בית המשפט העליון אשר דן בהם בהרכב של 3 שופטים ולא כפי הנהוג בבתי המשפט השונים שם יושב ככלל, דן יחיד (שופט אחד ולא הרכב). משרדנו עתיר ידע וניסיון מוכח של מעל 10 שנים בתחום בליווי לקוחותיו בבתי המשפט השונים.
- מאמר זה מספק מידע כללי וראשוני בלבד ואין הוא בא בשום מקרה להחליף ייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור ללא היוועצות עם עו"ד. ויודגש כי הכתוב במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד